מדוע אתה רוצה להיות יזם?

ניחוש מספר אחת: להיות הבוס של עצמך. זה ברור. כנראה כולנו בשלב זה או אחר היינו כפופים ל… ועבדנו מתחת לבוסים שלא הערכנו. ובלי שום קשר, אני מניח שבזמנים מסוימים כל אחד מרגיש שאם הוא היה יושב בכיסא של הבוס שלו, הוא היה עושה עבודה טובה יותר, יצירתית יותר, מאורגנת יותר ומוצלחת יותר.  שלא לדבר על זה שאם אתה חושב, למשל, שלמנהל שלך יש בעיית יחסי אנוש, או שהוא מפספס פעם אחר פעם הזדמנויות או שהוא סתם אוויל… מה זה אומר עליך, העובד הכפוף לו?!!?

ניחוש מספר שתיים: רצון לקחת פיקוד, אחריות ושליטה על העתיד הכלכלי שלך ואורח החיים שלך. לעבוד מהבית, למשל, או בשעות שאינן שמונה-עד-חמש קלאסי יכול להיות חשוב מאוד ונוח להרבה אנשים, למשל למי שיש ילדים קטנים. אני לא מדבר על זה בכלל שישנם מיזמים שאפשר לעשות מכל מקום, ובשלב מסויים אפילו בעבודה של מספר שעות מדי פעם תוך כדי טיול מסביב לעולם (גם את זה ראיתי). אבל בינתיים נסתפק בלא להיכנס כל בוקר לאוטו ולהתייבש בפקקים.

ניחוש מספר שלוש: רצון להסתובב בעולם הזה עם "מיינדסט" (בתרגום חופשי, "הלך רוח") של אדם יוזם, יצירתי, מקורי, מוביל וחופשי – ולראות איך אתה תתפקד בתנאים של חופש מכל סמכות שמופעלת עליך, חופש מכל מחוייבות חיצונית. אף אחד כבר לא אומר לך מה לעשות, אתה קובע את כללי המשחק. אתה תובע לעצמך מקום על הבמה, עליה תוכל לממש את היצירתיות שלך. זה כמו הפלישה לנורמנדי: שנים השקעת בעבודה קשה, הכנת את עצמך שלב אחר שלב, צעד אחרי צעד, ועכשיו מגיע שלב ההוכחה. הגיע הזמן להוציא את התוכנית לפועל. או בהשאלה, להנחית את הרעיון שלך על חופי המציאות, ולראות איך העולם מקבל אותה.

ניחוש מספר ארבע: לעסוק במה שבאמת מעניין אותך. איזה אחוז לדעתך מהשכירים שאתה מכיר אוהבים את העבודה שלהם? הרבה? מעט? ואלה שאוהבים, באמת אוהבים או התרגלו? ואלה שככה-ככה אוהבים, האם באמת היו עושים זאת ללא חששו לעזוב את עבודתם? והשאלה הקשה ביותר, האם היו נשארים בעבודה שלהם אם כלל לא היו חייבים לעבוד? אני יודע שכשאני מתעסק בדברים שאני באמת אוהב ו/או שהם חשובים לי באמת, אני מלא באנרגיה חיובית ותחושת משמעות עמוקה ומרץ בלתי נדלה. אין לי ספק שגם אתה.

 ניחוש מספר חמש: אפשרות להשפיע על אחרים ולעזור להם (כבר כתבתי על "מוטיבציות פנימיות" במאמר הקודם –שכיר או עצמאי).

ניחוש מספר שש: להצטרף לעולם מרתק ואנרגטי, שרוטט ורועד מחדשנות ופריצות דרך, עולם שעצם ההצטרפות אליו שואב אותך למעגלי הכרויות עם עוד חולמים-בהקיץ כמוך, כל אחד וה"בייבי" שלו, כחלק משגרת היומיום. מאנשים אלה אפשר וצריך וחובה ללמוד כמה שיותר.היכרויות כאלה, כאשר הן מנוצלות היטב הם בבחינת תואר MBA  מהחיים האמיתיים.

כולנו עשינו כלים בשלב מסויים.
כולנו עשינו כלים בשלב מסויים.

אני מנחש שרוב האנשים, בבואם להחליט אם לצאת לדרך כיזם, מגלים שעבורם "כל התשובות נכונות" –  שילוב של כל הסיבות לעיל. כולן לכשעצמן מקפלות בתוכן מטרות נעלות ונשגבות, משנות חיים… לא פחות. אולם, כניסה לעולם היזמות ללא הכנה מספקת (ולא, אף אחד לא מצפה שתתגלה כשילוב של ביל גייטס וסטיב ג'ובס אחרי שנה), יכול להפוך את כל המטרות לעיל ואת החלומות לחלום בלהות שהשלכותיו מי ישורנו.

אני לא חושב שיש יוקרה רבה בלהיות יזם, זו פשוט בחירה. אולם הנה כמה אמיתות על החיים האמיתיים מאחורי הכותרת "יזם הייטק":

  • אתה צריך תמיד להיות מחויב ל"בייבי" שלך; אתה חסר תחליף. בין אם אתה עובד עם שותפים, וכמובן אם אתה עובד לבד. איבוד המחויבות לעסק, שמוביל לאובדן השקעה והזנחת העסק היא הרסנית. צא לדרך רק אם אתה מבין שאין לך את הפריבילגיה הזו. ע"ע מדוע אתה יוצאים למיזם מלכתחילה).
  • עליך לגלות נחישות בכל מצב; כישלון זו אופציה רעה מאוד. דיברנו על מחויבות בסעיף הקודם, זה נחוץ אך לא מספיק. לא מספיק לייצר אנרגיה כל יום מחדש כדי לצלוח עוד יום. שאל את עצמך מה תעשה אם יום בהיר אחד,  עם כל האנרגיה והמחויבות שלך, קמת בבוקר וגילית שנתקעת בקיר בטון? לתומס אדיסון לא היתה בעיית מחוייבות, הוא עבד 18 שעות ביממה במשך 40 שנה. ונחישות? ציטוט מפורסם שלו בהקשר של נחישות הוא (בתרגום חופשי) "לא נכשלתי. פשוט מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות".  נתקלתם בקיר? הפתרון  גרוע הוא לדפוק את הראש בקיר עד שהקיר יישבר. אם לצטט את אפליקציית הניווט "וייז" – יש לחשב מסלול מחדש. לא לוותר. הנה בונוס שירטוט להמחשה:
הרעיון ברור, לא? אתה אף פעם לא יודע כמה אתה קרוב להצלחה.
  • עליך להתלהב עמוקות מהרעיון, להאמין בו באופן אופן משיחי ולהטיף אותו באופן אובססיבי. כל מפגש עם הגיס והחמות ביום שישי, עם חברים בפאב, עם המוכר בסופר צריך להיות מנוצל לאיסוף חוות דעת על מוצר, על השוק, על הכל.. כל מה שיכול להיות רלוונטי. כל נקודת מבט יכולה לעזור. זה מסוכן להיות מוקפים אך ורק באנשים בדיוק כמונו. יכולה להיווצר תפיסה מעוותת של המציאות בסגנון "מה, לא לכל אחד יש חשבונות בחמש רשתות חברתיות שונות והוא ממש חייב את המוצר שלנו שמאחד את הפרופילים שלו בכל הרשתות החברתיות?!" אז זהו שבכל החלק של העולם שנמצא מחוץ למשרד של מי שסיפר לי על הרעיון הזה, אין לאנשים חשבונות ב-5 רשתות חברתיות שונות. סיפור אמיתי.יתרון נוסף בחפירה האינסופית היא לעורר עניין במוצר, ולמשוך אנשים טובים לצוות. על כך בהמשך.
  • תתכונן לתחושה של בדידות לעיתים – בניגוד לעבודה באירגון, בו אתה מוקף באנשים מעליך, לפעמים מתחתיך ומצידך, אתה פה בגדול לבד. גם אם אתה עובד עם שותפים וחולק איתם את כובד המשקל, עדיין יש לך ולהחלטות שלך השפעה עצומה על עתיד העסק. רצוי תמיד להתייעץ, לאמץ מנטורים, לקחת חברה לביצוע מחקרי שוק וכו, אולם בסוף היום, לרוב האדם היחיד שאתה יכול להתייעץ איתו לפני שתגבש את החלטתך הסופית הוא האדם המביט בך בחזרה במראה… כפועל יוצא מזה, ובין אם התייעצת או לא, ובין אם הבטת המראה או לא, האחריות היא שלך ורק שלך.
  • עליך להיות בעל יכולת ללמוד הרבה דברים חדשים בתחומים שונים (חלקם ישעממו אותך ותשנא להתעסק הבם) במעט זמן, ולקבל החלטות בהתאם.

בשורה התחתונה, אולי האינדיקציה הטובה ביותר לכך שאתה צריך להיות יזם היא אם אתה טיפוס שלא מפסיק לחשוב – בעבודה, בבית, במקלחת, בשבתות.. גלגלי השיניים במוח שלך סובבים וסובבים ללא הפסקה. עשה לעצמך טובה אם כבר אתה כבר בכל מקרה חושב וחושב, ותחשוב בגדול – לך על זה.

רק תבין שזו עסקת חבילה: חופש תמורת אחריות.


 בונוס: מאמר של פול גראהם על ההבדל בין הקמת סטארט אפ לבין הקמת "סתם חברה" (או בר שכונתי, או מספרה). גראהם מגדיר שני הבדלים: א. המוצר של חברת סטארט אפ הוא מהסוג שהרבה אנשים רוצים, ב. חברת סטארט אפ צריכה לדעת להגיע לכל האנשים האלה ולשרת אותם. השורה התחתונה, המאפיין הבולט של סטארט אפ אינו העיסוק הטכנולוגיה, גיוס מקרנות הון סיכון או "אקזיט". המאפיין הבולט הוא צמיחה מהירה.


תגובות על “להיות יזם

להגיב על CEO speaker לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>